פרק זה מפרט את תפקידו של משרד החזון בעיצוב החזון לעתיד בתחומים הבאים 1. מדיני בטחוני 2. חינוכי 3. ציבורי. 4. כלכלי 5. מוסרי.
מעמדו של החזון הוא ייעוצי ומשקלו נובע משקיפות, עקביות, יכולת מדידה ויכולת להציג יעד ארוך טווח שאינו כפוף לשיקולים קצרי טווח.. טווח הזמן של התחומי החזון הוא מספר שנים בודדות.
. לכל תחום חזוני ארבעה תפקידים מרכזיים:
- הגדרת יעדי החזון
קביעת כיווני חתירה ארוכי־טווח בתחום אחריותו, בטווח זמן של מספר שנים, מבלי להיכנס לאמצעי הביצוע. - ניסוח מדדי מרחק מהיעד
פיתוח כלי מדידה המאפשרים להעריך מגמות של התקדמות או נסיגה ביחס ליעדי החזון, לאורך זמן. - הצפת דילמות לציבור ולשלטון
ניסוח שאלות עקרוניות, מוסריות או מערכתיות, הנובעות מהפער בין המצב הקיים לבין יעדי החזון. - דיווח פומבי תקופתי
פרסום תמונת מצב תמציתית וברורה, המאפשרת לציבור להבין את כיוון התנועה מבלי להעמיס בפרטים טכניים.
להלן הצעות ליעדים חשובים בכל התחומים:
היעדים ארוכי הטווח של החזון המדיני-בטחוני הם
יציבות בטחונית, יציבות מדינית, לגיטימציה בינלאומית וחתירה לשקט איזורי בעזרת פתרונות ושיתופי פעולה שיתנו תשובה משביעת רצון גם לשכנינו, הן הפלשתינים והן המדינות הגובלות איתנו, מצרים, ירדן, סוריה, ולבנון.
היעדים ארוכי הטווח של החזון החינוכי הם
פיתוח חשיבה ביקורתית, חיזוק אוריינות אזרחית, טיפוח יכולת הקשבה ומחלוקת מכבדת, והכשרת בוגרים המסוגלים להבין תהליכים חברתיים, מדיניים וכלכליים מורכבים ולהשתתף בהם באופן פעיל ואחראי וכן קידום יכולת מנהיגותית ולקיחת אחריות בדור הצעיר, לחימה בנשירת צעירים מספסל הלימודים והצגת פתרונות לנערי ונערות רחוב. כמו כן יש לשים תחת הכוונת גם את החינוך לגיל הרך שאין חשוב ממנו לעיצוב דמותו של האדם בעתיד.יש להגביר את כוחו של הייעוץ החינוכיולפתח גם מסלולי הכשרה הורית בחינוך ילדיהם ויתר הבנה ושיתופי פעולה בין הורים למורים. היעדים בתחום החינוך רבים ומגוונים ביותר והשפעת התחום הזה על עתיד המדינה אין לה שיעור.
יעדים נוספים בחזון החינוכי
יעדי החזון החינוכי כוללים גם את הרחבת תפקידה של מערכת החינוך מעבר להעברת ידע ההרחבה תהיה בתחומים כמו כישורים רגשיים וכישורים חברתיים, הנחוצים להתמודדות עם החיים הבוגרים ועם מציאות משתנה. במסגרת זו יודגשו כישורי חיים חיוניים ובהם זיהוי והתמודדות עם רגשות חיוביים ושליליים, יחסי אנוש המבוססים על הקשבה, כבוד ואמפתיה, ויכולת התמודדות עם אתגרים אישיים וחברתיים.קבלת אחריות וקבלת החלטות כיבוד והכרת והסביבה באמצעות טיפוח יחס אחראי ורגיש בין אדם לבעלי־חיים, והעמקת החיבור לטבע דרך חוויות למידה ישירות, טיולים והיכרות עם מערכות אקולוגיות בסביבתן הטבעית, ולא באמצעות מסגרות מנותקות כגון גני חיות. חיבור זה נתפס כבסיס לערכים סביבתיים, אחריות בין־דורית ותחושת שייכות.
בנוסף, ייבחנו לאורך זמן מעבר מדגש על בחינות לשיטות הערכה המבוססות על עבודות, עידוד מסגרות חינוכיות דו־לשוניות ודו־לאומיות (יהודית ערבית בעיקר) , ופיתוח מסגרות חינוך ייחודיות בטבע, המצריכות תפיסה פדגוגית והכשרה מקצועית שונות מן המקובל. לצד זאת, יינתן דגש לפיתוח מסלולי חינוך מיוחד ומסגרות מותאמות עבור תלמידים שעבורם המסלול הרגיל אינו מתאים ועלול להגביר סכנת נשירה ממערכת החינוך.
יעד־על של החזון החינוכי הוא צמצום הנשירה ממערכת החינוך לרמה הקרובה לאפס, באמצעות התאמה טובה יותר לצרכים מגוונים של תלמידים, הרחבת מגוון המסלולים, וליווי חינוכי ורגשי רציף. מימוש כיוונים אלו מחייב התאמה עמוקה של הכשרת המורים, הכרה בהתמחויות חינוכיות ייחודיות, ושיפור משמעותי במעמדם ובשכרם של אנשי החינוך, כתנאי הכרחי להובלת שינוי חינוכי עמוק וארוך־טווח.
בתחום החינוך הגבוה, החזון החינוכי יכוון לחיזוק מצוינות אקדמית, חופש מחקר והוראה, טיפוח חשיבה עצמאית וביקורתית, והעמקת המחקר הבסיסי והיישומי הן במדעי הרוח והחברה והן במדעי הטבע.
היעדים ארוכי הטווח של החזון הציבורי הם חיזוק השירות הציבורי, מזעור אפליה מגזרית, (חרדים (שירות בצבא), בדואים בנגב, ערבים, תושבים שאינם אזרחים) והרחבת היקף ואיכות הסיוע והשירות הציבורי לאוכלוסיות נזקקות. במסגרת זו מושם דגש מיוחד על העלאה שיטתית של רמת המינימום בתחומי רמת החיים הבריאות והרווחה, באופן המבטיח קיום בכבוד, נגישות לשירותים חיוניים וצמצום פערים הפוגעים בלכידות החברתית. כמו כן צמצום הצורך בעמותות המטפלות באוכלוסיות הנזקקות בכל הרבדים והעברת האחריות בטיפול באוכלוסיות אלו למדינה. גם העמותות העוסקות ברווחת בעלי החיים הנטושים צריכות לקבל תמיכה מסודרת מהמדינה והמתה של בעלי חיים בריאים צריכה להיעלם.
היעדים ארוכי הטווח של החזון הכלכלי הם חיזוק חוסנה של הכלכלה באמצעות תמיכה במגזרי הייטק ויצוא עתיר ידע, עידוד חדשנות, מחקר ופיתוח, והעמקת היתרון היחסי של המשק בתחומים עתירי ערך מוסף. זאת מתוך מטרה להבטיח מקורות צמיחה בני־קיימא, בסיס מימון רחב לשירותים הציבוריים וחיבור בין מצוינות טכנולוגית לבין רווחה חברתית.
היעדים ארוכי הטווח של החזון הסביבתי הם שמירה על משאבי הטבע, הבטחת איכות סביבה ובריאות הציבור, וחתירה לקיימות בין־דורית. במסגרת חזון זה יושם דגש על פיתוח והטמעה של משאבי אנרגיה נקייה ומתחדשת, צמצום תלות בדלקים מזהמים, וניהול אחראי של קרקע, מים ותשתיות. בנוסף ייבחנו מגמות ארוכות־טווח של גידול דמוגרפי והשפעתן על קיבולת המערכות הטבעיות והציבוריות, מתוך מטרה לצמצם נזקים בלתי־הפיכים ולהבטיח תנאי חיים ראויים לדורות הבאים
יעדים ארוכי הטווח של החזון המוסרי הם שמירה על ערכי יסוד של כבוד האדם, צמצום סבל מיותר, והבטחת אחריות מוסרית של המדינה כלפי יחידים, קבוצות ואוכלוסיות חסרות כוח. במסגרת חזון זה נבחנים לאורך זמן תחומים שבהם מתקיימים מתחים מתמשכים בין ביטחון, חוק, אינטרס ציבורי ומוסר, ובהם פגיעה בבלתי־מעורבים בעימותים, אלימות אזרחית, תנאי כליאה ומעצרים, והיחס לבעלי־חיים בתעשיות המזון וכמו כן לבעלי חיים חסרי בית. מטרת הבחינה אינה קביעת מדיניות מיידית, אלא זיהוי מגמות, הצפת דילמות והבטחת יכולתה של החברה לבחון את עצמה גם מנקודת מבט ערכית ובין־דורית.
יעדי ביניים בחזון המוסרי ובחזון הסביבתי
יעדי ביניים הם יעדים תהליכיים המאפשרים התקדמות הדרגתית לעבר יעד חזון סופי, תוך צמצום מתחים, יצירת חלופות ישימות והפחתת עלויות חברתיות וכלכליות. יעדים אלה אינם מגדירים את נקודת הסיום הערכית, אך מהווים תנאי הכרחי למימוש אפשרי שלה.
במסגרת זו ניתן לכלול, בין היתר, עידוד פיתוח ויישום של חלופות טכנולוגיות למזון מן החי, ובהן מזון מן הצומח המדמה בשר וחלב, וכן ייצור באמצעות תרביות תאים. יעדי ביניים מסוג זה מאפשרים הפחתת סבל ונזק סביבתי, הרחבת חופש הבחירה של הציבור, והכנת הקרקע לשינויים עמוקים יותר.
בחזון הסביבתי הבעייה הדמוגרפית היא אחת הגדולות שבהן. יעד ביניים לגיטימי הוא חתירה לצמצום ילודה על ידי מניעת תמיכה גוברת למשפחות עם יותר ממספר ילדים מוגבל.