משרד הרווחה והחוסן הציבורי

משרד הרווחה והחוסן הציבורי אחראי לטיפול במצוקות חברתיות, לחיזוק החוסן הקהילתי ולהפעלת רשת הביטחון לאזרח.

רשת הביטחון לאזרח נועדה להבטיח כי כל אדם במדינה יקבל מענה בסיסי בעת מצוקה כלכלית, חברתית, בריאותית או אישית, וכי לא ייוותר ללא תמיכה, ללא סיוע וללא קשר אנושי בשל מצבו, גילו, מוגבלותו או נסיבות חייו.

המשרד ממשיך למלא את כלל תפקידי הרווחה הקיימים, ובמקביל פועל לחיזוק קהילות, לצמצום בדידות, לאיתור מוקדם של מצוקות ולהבטחת קיומה של רשת ביטחון אנושית וקהילתית עבור כל אזרח.

חוסן קהילתי

חוסן קהילתי הוא יכולתה של קהילה ליצור קשרים אנושיים, תחושת שייכות, עזרה הדדית ותמיכה בחבריה, לזהות מצוקות ולסייע בהתמודדות עם משברים אישיים וציבוריים.

החוסן הקהילתי מבוסס על קהילתיות, התנדבות, מפגש בין תושבים, מעורבות חברתית וקיומם של מקומות מפגש נגישים.

הניסיון מלמד כי ביישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים קיימים בדרך כלל מנגנוני קהילה מפותחים. לפיכך יתמקד המשרד בעיקר בערים וביישובים גדולים שבהם הקשרים הקהילתיים חלשים יותר והבדידות והניכור נפוצים יותר.

איתור מוקדי חולשה קהילתית

הישות הציבורית תזהה יישובים, שכונות ואזורים שבהם החוסן הקהילתי נמוך במיוחד.

בעקבות איתור כזה יפעל המשרד בשיתוף לשכות הרווחה המקומיות, הרשות המקומית, מנהלת השירות הלאומי וגורמים קהילתיים מקומיים, במטרה לבנות תוכנית לחיזוק הקהילה המקומית.

מקומות מפגש קהילתיים

אחד המרכיבים המרכזיים של חוסן קהילתי הוא קיומם של מקומות מפגש זמינים ונגישים לתושבים.

לפיכך יסייע המשרד בהקמה, הפעלה וחיזוק של מועדונים קהילתיים, מועדוני גיל הזהב, מועדוני נוער, מרכזים רב־דוריים, בתי תמחוי קהילתיים, חדרי אוכל קהילתיים, מרכזי התנדבות ומסגרות נוספות המקדמות מפגש, שייכות ועזרה הדדית.

אין הכרח להקים מבנה נפרד לכל פעילות. ניתן ורצוי לשלב מספר שימושים באותו מבנה בהתאם לצורכי המקום.

כך למשל יכול מבנה אחד לשמש כחדר אוכל קהילתי או בית תמחוי בשעות היום, כמועדון גיל הזהב בשעות הבוקר והצהריים, וכמרכז קהילתי בשעות אחר הצהריים והערב. ניתן לשלב באותו מקום פעילויות נוער, הרצאות, חוגים, מפגשים קהילתיים, משחקי שחמט ושש־בש, צפייה משותפת באירועי תרבות וספורט ופעילויות נוספות בהתאם לצורכי הקהילה.

המטרה היא יצירת מוקדי מפגש קהילתיים ולא הקמת מוסדות נפרדים לכל צורך.

חיזוק החוסן הקהילתי אינו מחייב הקמת מבנים חדשים. לעיתים די ביצירת מרחבי מפגש נגישים, נעימים וקבועים, המאפשרים לתושבים להיפגש באופן טבעי כחלק מחיי היום־יום.

הקמת מרכזי חוסן קהילתיים תיעשה מתוך שיתוף פעולה בין הישות הציבורית, משרד הרווחה והחוסן הציבורי, לשכות הרווחה המקומיות, הרשות המוניציפלית, מנהלת השירות הלאומי ועמותות וארגוני מתנדבים הפועלים בקהילה. הישות הציבורית תסייע באיתור שכונות ויישובים שבהם החוסן הקהילתי נמוך או שבהם קיים מחסור במקומות מפגש ובפעילות קהילתית. הרשות המקומית תסייע באיתור הצרכים ובהקצאת מבנים מתאימים. משרד הרווחה והחוסן הציבורי יספק מימון וליווי מקצועי. השירות הלאומי יספק כוח אדם להפעלת הפעילויות ולביקורי בית, ועמותות וארגוני מתנדבים ישולבו בהתאם לניסיונם וליכולותיהם. הפתרונות שייבחרו יותאמו לצורכי הקהילה המקומית ויוכלו לכלול שילוב של מספר פונקציות במבנה אחד.

תפקיד הרשות המקומית

הרשות המקומית תסייע בזיהוי הצרכים המקומיים, בהקצאת מבנים או שטחי בנייה ובשילוב הפעילות במרקם החיים של הקהילה.

המשרד יספק תקציבים, ליווי מקצועי וכלים ארגוניים, אך הפתרונות יותאמו לצורכי המקום.

תפקיד השירות הלאומי

השירות הלאומי יהווה אחד ממקורות כוח האדם המרכזיים של מערך החוסן הקהילתי.

משרתי השירות הלאומי יסייעו בהפעלת המרכזים הקהילתיים, בארגון פעילויות, בביקורי בית, בליווי קשישים ואנשים בודדים, באיתור מצוקות ובהפנייתן לגורמי המקצוע המתאימים.

בנוסף יהווה השירות הלאומי מסגרת לחינוך אזרחי, למעורבות חברתית ולחיזוק הלכידות הציבורית.

מרותקי בית, קשישים וחולים

חלק מן האוכלוסייה, ובכלל זה קשישים, חולים ואנשים בעלי מוגבלויות, אינם מסוגלים להגיע באופן סדיר למרכזי החוסן הקהילתיים. עבור אוכלוסיות אלו יופעל מערך של ביקורי בית, ליווי אישי וסיוע שוטף באמצעות משרתי שירות לאומי, מתנדבים וגורמי מקצוע לפי הצורך. המערך יכלול קשר אנושי קבוע, אספקת ארוחות ומוצרים חיוניים, סיוע בקניות, ליווי לבדיקות ולטיפולים, איתור מצוקות והפניה לשירותים מקצועיים. מטרת המערך היא להבטיח כי גם מי שאינו מסוגל להשתתף בחיי הקהילה באופן פעיל ימשיך להיות חלק ממנה ולקבל את התמיכה הדרושה לו.

עקרונות הפעולה

הידע על צורכי הקהילה נמצא בראש ובראשונה אצל התושבים, הרשות המקומית ולשכת הרווחה המקומית.

המשרד מספק מימון, הכשרה, ליווי מקצועי וכלים ארגוניים.

הרשות המקומית יוזמת ומובילה.

הקהילה משתתפת ומפעילה.

השירות הלאומי מספק כוח אדם ונוכחות בשטח.

רשת הביטחון לאזרח מבוססת על שילוב בין אחריות המדינה, מעורבות הקהילה, פעילות הרשויות המקומיות ותרומתם של מתנדבים ומשרתי שירות לאומי.

מימוש זכויות רפואיות ונגישות לטיפול

המשרד יפעל לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, לקשישים, לחולים כרוניים ולאנשים בעלי מוגבלויות במימוש זכויותיהם הרפואיות. הסיוע עשוי לכלול הכוונה לקבלת סיוע במימון תרופות, סיוע במיצוי זכויות רפואיות, ארגון מערכי הסעה לבדיקות ולטיפולים, ליווי למוסדות רפואיים וסיוע אחר הנדרש להבטחת רצף טיפולי תקין

גם כאן חוזר אותו דפוס שכבר ראינו:

• לשכת הרווחה מזהה את הצורך.
• השירות הלאומי או מתנדבים יכולים לסייע בהסעות ובליווי.
• הרשות המקומית יכולה לארגן מערך הסעות.
• המשרד מסייע במימון ובמיצוי זכויות.

ביטוח סיעודי ורצף טיפול

המשרד יפעל להבטחת רצף טיפולי וסיעודי לאנשים שאיבדו את יכולתם לתפקד באופן עצמאי. במסגרת זו ייבחנו מנגנונים להארכת הכיסוי הסיעודי הניתן כיום באמצעות קופות החולים, בשיתוף בין משרד הרווחה והחוסן הציבורי לבין מערכת הבריאות. מטרת המהלך היא למנוע מצב שבו אדם הזקוק לטיפול סיעודי, לדיור מוגן או למסגרת תומכת יישאר ללא מענה מתאים בשל סיום תקופת הכיסוי הביטוחי או בשל מחסור באמצעים כלכליים

המדינה אינה בונה קהילה. המדינה יוצרת את התנאים שבהם קהילה יכולה לצמוח.