בנייה ואישור תקציב במודל החדש

במודל החדש בניית התקציב מתבצעת בשקיפות מלאה, תחת פיקוח מקצועי, ומבוססת על תכנון מוקדם של מטרות, פרויקטים ויעדים.

דרישות התקציב של כל משרד נגזרות מתהליך התכנון השנתי שבו נקבעים היעדים והפרויקטים המיועדים לביצוע. פירוט התהליך מופיע בנספח תכנון שנתי בישות המבצעת בשיתוף הישויות הציבורית והמבקרת..

הקצאת מסגרת התקציב

משרד האוצר קובע את המסגרת התקציבית של כל משרד בהתאם לנתוני עבר, ליעדי השנה הקרובה, למצב המשק ולסדרי העדיפויות הלאומיים. הקצאת המשאבים נעשית תוך שמירה על כללי הגירעון ועל יציבות המשק.

הצעות הפרויקטים

כל משרד מגיש רשימת פרויקטים לביצוע, בצירוף הערכת תקציב ודירוג עדיפות לכל פרויקט. לתקציבים אלה מצורפות גם עלויות ההעסקה של העובדים הקבועים במשרד.

סך ההצעות עשוי לחרוג מהמסגרת התקציבית שהוקצתה, כדי לאפשר בחירה מושכלת בשלב מאוחר יותר.

מעורבות הציבור בקביעת עדיפויות

לצורך קביעת סדרי העדיפויות מתקיים משאל ציבור מדרג, המתואר בנספח משאלים – קולו וכוחו של הציבור.

הציבור מדרג את הפרויקטים השונים, ותוצאות המשאל משולבות עם הערכות הדרג המקצועי לצורך קביעת העדיפות הסופית של הפרויקטים.

ביקורת תקציבית

הישות המבקרת בוחנת את סבירות התקציבים שהוגשו ואת התאמתם להיקף הפעילות המתוכנן. במקרה הצורך היא רשאית לדרוש הבהרות, תיקונים או התאמות לפני אישור התקציב הסופי.

בחירת הפרויקטים לביצוע

לאחר השלמת התכנון, המשאלים והביקורת, מופעל מודל מתמטי לבחירת שילוב הפרויקטים שיביא את התועלת הציבורית המרבית במסגרת התקציב שהוקצה.

הפלט של התהליך הוא רשימת הפרויקטים שיבוצעו בפועל במהלך השנה.

הרזרבה התקציבית

בכל תקציב נשמרת רזרבה המיועדת להתמודדות עם התייקרויות בלתי צפויות, אירועי חירום ושינויים שלא ניתן היה לצפות מראש במהלך תהליך התכנון.

הרזרבה מחליפה את הצורך במנגנונים פוליטיים שנועדו להתמודד עם שינויים תקציביים במהלך השנה.

חוק ההסדרים – סוף עידן

חוק ההסדרים נולד במקור ככלי חירום זמני, אך עם השנים הפך לאמצעי שאפשר ריכוז כוח רב בידי הממשלה והעברת שינויים משמעותיים ללא דיון ציבורי מספק.

במודל החדש אין צורך בחוק ההסדרים. את מקומו תופסים תכנון מוקדם, בקרה מקצועית, רזרבה תקציבית ושקיפות מלאה של תהליך קבלת ההחלטות.

אם הרזרבה אינה מספיקה למימון צרכים בלתי צפויים, ניתן לבצע קיצוץ רוחבי אחיד בכלל המשרדים, באופן שקוף וברור לציבור.

סיכום

המודל החדש מבוסס על שילוב של תכנון מקצועי, מעורבות ציבורית, ביקורת בלתי תלויה וכלים מתמטיים מתקדמים. מטרתו להבטיח שימוש יעיל במשאבי המדינה, התאמה טובה יותר לסדרי העדיפויות של הציבור, וצמצום משמעותי של שיקולים פוליטיים בתהליך בניית התקציב.